אצל כ 10% מהאוכלוסייה יכול להופיע פרכוס לפחות פעם אחת לאורך החיים, אך ל 1% מהאוכלוסייה תהיה אפילפסיה.   

אפילפסיה הינה מצב בו יש נטייה לפרכוסים חוזרים לאורך החיים (לעומת מספר פרכוסים באותה מחלה/ אירוע (לדוגמא כחלק ממחלת חום, דלקת קרום המח או לאחר חבלת ראש). 

פרכוסים יכולים להופיע במספר צורות, לדוגמא אובדן הכרה מלא, לעיתים יכול להיות גם מלווה בהמשך בתנועות מתיחה ואז רעד של הגפיים.  אצל חלק הפרכוס יתבטא כאירוע בהייה ללא תגובה, לפעמים מלווה בתנועות אוטומטיות.  אירועים אלה יכולים להופיע מספר רב של פעמים ביום.  דוגמאות נוספות לפרכוסים הן התעוררות לפנות בוקר או מעט אחר ההרדמות כאשר הילד בהכרה ואינו מצליח לדבר. 

ישנם גם במצבים בהם היש פעילות חשמלית של המח בעיקר בזמן שינה שיכולה להוביל להתדרדרות ביכולות קוגניטיביות/ לימודיות וזאת מבלי להתבטא בפרכוסים ברורים בזמן שינה. 

התפקיד של הנוירולוג/ית במקרים אלה הוא לבדוק האם מדובר בפרכוס או לא.  האם המופע הקליני מתאים לאפילפסיה, ובמידה וכן האם זה מתאים לסינדרום מסוים.  כחלק מההערכה לרוב תבוצע בדיקת EEG שזאת בדיקה לא פולשנית של גלי המח  (יכול להזכיר את בדיקת הא.ק.ג שעושים כאשר עולה שאלה לגבי פעילות חשמלית לא תקינה של הלב.   

במידה ואכן מדובר בפרכוסים, לעיתים הילד ישלח להדמיה מוחית של המח, לרוב mri, ולעיתים יומלץ גם על בירור גנטי.  

בחלק מהמקרים יומלץ על טיפול תרופתי אנטי-אפילפטי וכמובן המשך מעקב.