כאבי ראש מהווים את אחת מהתלונות הנפוצות שמגיעות לייעוץ אצל נוירולוג הילדים.

שכיחות כאבי הראש עולה עם הגיל.  התלונות יכולות להוביל לפגיעה באיכות החיים של הילד ושל משפחתו, ולהוביל גם להחסרת ימי לימודים וחוגים.  כמובן שבהרבה מהמקרים כאבי הראש יכולים להעלות חשש שמא מדובר בגורמים מסוכנים כגון גידולי מח או בעיות מבניות אחרות.

ההתייחסות לכאבי ראש דורשת ניסיון בכדי להבדיל בין כאבי ראש ראשוניים (לדוגמא מיגרנות) שיכולים לפגוע באיכות החיים, אך לרוב אינם מבטאים סכנה, לבין כאבי ראש שניוניים הנובעים מסיבה אחרת.

השלבים הראשוניים בהערכה כוללים לקיחת היסטוריה רפואית מדוקדקת ובדיקה נוירולוגית.  בחלק מהמקרים הנוירולוג יבחר להמליץ על בדיקות נוספות, כגון הערכה ע״י רופא/ת עיניים ילדים או הדמיה מוחית.

מחקרים מראים שקרוב ל 60% מהילדים ידווחו במהלך ילדותם על כאבי ראש שנמשכו בין חודש לבין שנים מרובות.  עד גיל 18 שנים, כ 90% מהילדים ידווחו על כאב ראש.  לפני גיל 12 שנים, שכיחות כאבי הראש בבנים ובבנות הינה דומה.  לאחר גיל 12 שנים, השכיחות יותר גבוהה אצל בנות.   

במבוגרים שיעור המיגרנות גבוה פי שלוש אצל נשים, לעומת אצל הגברים. 

שכיחות כאבי הראש עולה במשפחות בהם יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם רקע דומה.

כאבי ראש בילדים, ברוב המקרים אינם נובעים מסיבה מסכנת חיים  ! 

בהרבה מהמקרים, הופעה פתאומית של כאבי ראש, קשורה למחלה חריפה (כגון מחלה ויראלית).   

כאב ראש כביטוי ראשוני בודד למחלה גידולית הינו יחסית נדיר בילדים.

כמובן שישנם ״דגלים אדומים״  שמעלים את דרגת החשש.  סיבות עיקריות לפנות לייעוץ רפואי בדחיפות יותר גבוהה יכולות להיות כאבי ראש שמעירים משינה או מופיעים/ מוחמרים בעת מאמץ גופני.  סיבה נוספת היא שינוי משמעותי באופי/ חומרה/ תדירות של כאבי ראש שכבר מוכרים לילד או למשפחתו.   

כמובן שמאד חשוב להעריך האם יש פגיעה בתפקודים אחרים של הילד בין ההתקפים ולוודא שהבדיקה הנוירולוגית והבדיקה ע״י רופא/ת עיניים ילדים תקינות אף הן.

בספרות הרפואית – The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition (ICHD-3) 

יש פירוט של הסיווג והקריטריונים לסינדרומים השונים של כאבי הראש.  החלוקה הראשונית היא בין כאבי ראש ראשוניים  (לדוגמא מיגרנות) לבין כאבי ראש שניוניים (מסיבה רפואית אחרת, יפורט בהמשך).  חשוב לזכור שסיבה ראשונית אינה שוללת החמרה מסיבה שניונית.

כאבי ראש ראשוניים: 

מיגרנות – 

מיגרנה הינה מחלה המאופיינת ע״י התקפי כאבי ראש שביניהם הילד מרגיש ומתפקד כרגיל.  כאב הראש עצמו מהווה רק סימפטום אחד מהמופע הקליני של המיגרנה.  חלק מהמאפיינים של מיגרנה : 

• עוצמה בינונית עד חזקה. 
• משך ההתקף נע לרוב בין 2-72 שעות (כאשר לא ניתן טיפול תרופתי)
• הכאב לרוב ממוקד, יכול להיות מתואר ככאב פועם 
• מוחמר בפעילות גופנית ולרוב פוגע בתפקוד. 
• יכול להיות מלווה בבחילות ו/ או בהקאות. 
• פוטופוביה = מוחמר באור 
• פונופוביה = מוחמר ברעש 

שינויים באופי המיגרנה בילדים לעומת מבוגרים : 

• בילדים, במיוחד בגיל צעיר, משך הכאב יכול להיות קצר יותר לעומת במבוגרים. 
• בילדים הכאב לרוב דו-צדדי (באזור המצח או שתי הרכות. 

אצל כ 10% מהילדים עם מיגרנות, ניתן לגלות בתשאול נכון, תופעה הנקראת אאורה (תופעה שלעיתים מקדימה את כאב הראש, אך יכולה גם להופיע תוך כדי ולהמשיך לאחר).   אאורות יכולות לכלול שינויים בראייה כגון אורות מנצנצים/ טשטוש בשדה הראיה.  יכולות להיות גם אאורות תחושתיות, או פגיעה בדיבור, חולשת צד, פגיעה ביציבות ההליכה ואפילו בלבול. 

מיגרנה מוגדרת ככרונית, כאשר כאבי הראש מופיעים ב 15 או יותר ימים בחודש, כאשר לפחות ב 8 ימים יש מאפיינים קליניים של מיגרנה.  שימוש מוגזם ולא מושכל בתרופות משככות כאבים כגון אקמול/ נורופן יכול להעלות את הסיכוי למיגרנה כרונית.

Tension-type headaches 

כאבי הראש מסוג זה : 

• מיקום יותר מפושט (לעיתים מתואר כטבעת שמקיפה את הראש). 

• לרוב לוחצים ולא פועמים 
• עוצמה קלה עד בינונית 
• לא מוחמרים בעת ביצוע פעילות גופנית (למרות שהילד יכול לבחור להימנע מפעילות גופנית תוך כדי). 
• יכולים להמשך בין 30 דקות ל 7 ימים. 
• יכולים להיות מלווים ברגישות לאור או לרעש, אך לרוב לא לשניהם. 

• לרוב לא מלווה בבחילה או בהקאה 
• לרוב לא מלווה באאורה. 

יש דמיון קליני בין המיגרנה לכאבי ראש מסוג לחץ, אך כאשר יש התלבטות, ההמלצה היא להתייחס אל הכאב כמיגרנה.

Cluster headaches 

כאבי ראש הנובעים מעירור של עצב קרניאלי  מספר 5 (עצב שאחראי בין השאר על התחושה באזור הפנים, ומחולק לשלושה ענפים עיקריים).  תוארו בילדים כבר מגיל 3 שנים, למרות שבאופן כללי נדיר לפני גיל 10 שנים. 

• כאב ראש זה יכול להיות מלווה גם בתופעות הקשורות למערכת העצבים האוטונומית כגון דמעת, אודם בלחמית העין, גודש באף, נזלת, הזעה בפנים או במצח, בצקת של העפעף, הקטנה של האישון (מיוזיס) או צניחה של העפעף העליון (פטוזיס). 
• כאב לרוב חזק. 
• נמשך פחות משלוש שעות, אך יכולים להופיע מספר התקפים יחסית קרובים אחד לשני (=cluster). 
• לרוב חד צדדי, באזור המצח ו/או מסביב לעין.  

כאבי ראש שניוניים: 

כאבי הראש השניוניים נובעים מסיבה מוגדרת שאינה ראשונית.  לרוב יופיעו כחלק מבעיה רפואית אחרת ויחלפו עם הטיפול המתאים באותה בעיה.  כאמור, כאב ראש שניוני יכול להופיע ולהחמיר כאב ראש ראשוני. 

דוגמאות לסיבות שניוניות לכאבי ראש : 

• מחלת חום חריפה. צינון/ שפעת/ סינוסיטיס.  אלה הסיבות הכי נפוצות לכאבי ראש בילדים. 
• כאב ראש לאחר חבלת ראש. לרוב יחלפו תוך 7-10 ימים. 
• תרופות מסוימות. 
• שימוש לא מושכל בתרופות נגד כאבי כגון אקמול/ נורופן 
• יתר לחץ דם חמור וחריף. 
• דלקת קרום המח חריפה/ כרונית 
• גידולי מח 
• לחץ תוך גולגלתי מוגבר מסיבה שאינה ברורה. לעיתים יכול להופיע כאשר יש עליה משמעותית במשקל בפרק זמן יחסית קצר.  ברוב המקרים יהיה מלווה בבדיקה עיניים שאינה תקינה (פפילדמה).  על כן בירור רפואי של כאבי ראש חייב לכלול בדיקה מדוקדקת ע״י רופא/ת עיניים. 
• הידרוצפלוס = הצטברות של נוזל עמוד שדרה, עד כדי העלאת הלחץ התוך גולגלתי. 

חשוב לזכור שבילדים מאד צעירים הביטוי של כאב יכול להיות שונה ויכול להיות מופחת כאשר הילד עסוק או משחק.  לעיתים הכאב יבוא לידי ביטוי ע״י בכי, תנועות נדנוד קדימה/ אחורה או פשוט ירידה ברמת הפעילות. 

כאבים כרוניים יכול לבוא לידי ביטוי בחרדה, דיכאון, שינויים בהתנהגות ויכולים להשפיע על יכולת הילד לאכול, לישון או לשחק. 

הבירור של כאבי הראש הינו הערכה קלינית שמתבססת על אנמנזה (תשאול רפואי), בדיקה גופנית (בדיקה נוירולוגית).  התייחסות לאופי הכאב וניסיון לאפינו תוך שלילת ״דגלים אדומים״ שיכולים להחשיד לקיום של גורמים שניוניים מסוכנים. 

בחלק מהמקרים הנוירולוג יפנה להדמיה מוחית כגון ct/mri של המח. 

בחלק מהמקרים יומלץ על ביצוע בדיקות מעבדה כגון ספירת דם לשלילת אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכולי. 

הטיפול והמעקב אחר כאבי ראש : 

במידה ומדובר בכאב ראש שניוני- הטיפול יהיה בהתאם. 

עקרונות כלליים לטיפול בכאבי ראש ראשוניים : 

• יומן כאבי ראש. במרפאה אסביר לגבי עקרונות מילוי יומן כאבי הראש.  זאת שיטה מצוינת והכרחית למעקב אחרי תדירות כאבי הראש, זיהוי גורמים (טריגרים) והשפעת הטיפולים. 
• מכיוון שכאבי ראש ראשוניים יכולים ללוות את הילד למשך שנים ארוכות, בכדי להפחית את התדירות והעוצמה חשוב לבצע שינויים מסוימים בהרגלי החיים : 
• הקפדה על שינה מספקת. נדבר במרפאה על היגיינת שינה נכונה. 
• טיפול בקשיים רגשיים/ חרדות. 
• שתיה מספקת. 
• אכילה מסודרת, כולל הימנעות ממאכלים מסוימים שיכולים להעלות את הסיכוי למיגרנה. 
• פעילות גופנית, לפחות 20-30 דקות ביום. 
• שימוש מוגזם במכשירים אלקטרונים ובמסכים. 
• מומלץ לנסות ולחזור לשגרת ביה״ס במיוחד בילדים שנטו להפסיד ימי לימודים בגלל כאבי הראש. 
• יש לשקול לימוד של שיטות הרגעה כגון מיינדפולנס, מדיטציה או רפואה אלטרנטיבית (לאחר שנשללה סיבה שניונית).

טיפול תרופתי בכאבי ראש ראשוניים – לדוגמא מיגרנה : 

מחלקים את הטיפול התרופתי לטיפול במהלך התקף אל מול טיפול תרופתי מונע. 

טיפול במהלך התקף חריף : 

השימוש במשככי כאבים הינו מרכיב משמעותי בטיפול וצריך לכלול זיהוי נכון ומוקדם של ההתקף, מכיוון שלטיפול כזה יש את הסיכוי הרב ביותר להקל על הכאב ולקצר את ההתקף. 

הטיפול לרוב יתחיל בתרופות כגון אקמול או נורופן במינונים נכונים. 

בהמשך, לפי הצורך, ניתן לשקול טיפולים בתרופות יותר חזקות כולל שימוש בתרופות מסוג טריפטנים. 

יחד עם הרצון לטפל ולהקל על ההתקף, חשוב לזכור ששימוש מוגזם במשככי כאבים יכול להוביל בעצמו להחמרה בכאבי הראש, לכן חשוב לבצע זאת בלווי והכוונה רפואית מנוסה.

טיפול תרופתי מונע :

כאשר הילד סובל מיותר מארבעה התקפים חזקים בחודש או במקרים בהם יש פגיעה משמעותית בתפקודו בביה״ס או בשאר תחומי החיים, ניתן לשקול טיפול תרופתי מונע. 

לפני שמתחילים בטיפול מונע, חשוב מאד להקפיד על מילוי יומן כאבי הראש ועל השינויים שצוינו מעלה מבחינת הרגלי החיים. 

רוב התרופות-קו-ראשון שמאושרות כיום לטיפול מונע במיגרנה לא פותחו באופן ספציפי כטיפול בכאבי ראש.  מדובר בתרופות המשמשות לרוב לטיפול בבעיות אחרות כגון אפילפסיה, דיכאון, הפרעות קצב לבביות או  ביתר לחץ דם.  נמצא שבמינונים אחרים תרופות אלה יכולות לסייע במניעת כאבי ראש.

השאיפה כיום, היא לנסות ולמצות אופציות אחרות לפני התחלת טיפולים אלה שיכולים להוביל גם לתופעות לוואי ולתת לילד/ה הרגשה של ״חולה כרוני מבוגר״ הזקוק לטיפול תרופתי יומיומי קבוע.

יש כיום מחקרים, גם במרפאה לנוירולוגית ילדים באיכילוב, הבודקים שימוש בתרופות יותר מתקדמות מעולם הטיפול במיגרנות באוכלוסייה הבוגרת כגון calcitonin gene-related peptide monoclonal antibodies.